סקירה כללית

  1. שיעור מורכב ממספר עמודים, ובנוסף מטבלאות הסתעפות ,לפי בחירתכם.
  2. עמוד מכיל בתוכו תוכן כלשהו, ומסתיים, על פי רוב, בשאלה. מכאן המונח, עמוד שאלה.
  3. לשאלות מאמר, אין תשובה, ישנם רק תוצאה, משוב ו'קפיצת' עמוד.
  4. לכל תשובה יכול להיות קטע טקסט קצר שמוצג אם וכאשר התשובה נבחרת. קטע הטקסט נקרא תגובה.
  5. - בנוסף לכך, לכל תשובה מותאמת 'קפיצה'. ה'קפיצה' יכולה להיות יחסית - לעמוד הזה, לעמוד הבא - או מוחלטת - מציינת כל אחד מהעמודים בשיעור או את סוף השיעור.
  6. לפי ברירת המחדל, התשובה הראשונה 'קופצת' לעמוד הבא בשיעור. התשובות שעוקבות אחריה, 'קופצות' לאותו עמוד שבו הן נמצאות. כלומר, אם הסטודנט לא בוחר בתשובה הראשונה, הוא כל הזמן חוזר לאותו העמוד בשיעור. אם כבר יצרתם אשכול (יחידה לאחסון נתונים) בעל 'סוף אשכול', והשאלה נמצאת בתוכו, אתם יכולים לבחור בנוסף לקפוץ לשאלת "אנסין" בתוך האשכול. אפשרות זו לא תוצג אם אתם לא נמצאים בתוך אשכול. אתם יכולים להקיף מערכת של שאלות באשכול וב'סוף אשכול' בכל עת.
  7. העמוד הבא נקבע על ידי הסדר הלוגי של השיעור. זהו סדר העמודים כפי שהמורה רואה אותם. את הסדר הזה ניתן לשנות על ידי הזזה של עמודים בתוך השיעור.
  8. לשיעור ישנו גם סדר ניווט. זהו סדר העמודים, כפי שהסטודנטים רואים אותם. סדר זה נקבע על ידי ה'קפיצות' שמוגדרות לשאלות פרטניות, והוא יכול להיות שונה ביותר מהסדר הלוגי, אלא אם כן, לא משנים את ערכי ה'קפיצות' ומשאירים אותם לפי ערכי ברירת המחדל (השניים קשורים באדיקות אחד לשני). בידי המורה האפשרות לבדוק את סדר הניווט.
  9. לרוב, כאשר התשובות מוצגות בפני הסטודנטים, הן מעורבבות. כלומר, התשובה הראשונה בתצוגה של המורה, לאוו דווקא תהיה התשובה שתופיע ראשונה ברשימה שמוצגת לסטודנטים. (יתרה מזאת, רוב הסיכויים שאותו סט של שאלות יופיע בסדר אחר בכל פעם שהוא מוצג). יוצאות מן הכלל הן מערכות של תשובות לשאלות התאמה, כאן, התשובות מופיעות באותו הסדר שהמורה הכניס אותן.
  10. מספר התשובות יכול להישתנות מעמוד לעמוד. לדוגמא, מותר שעמודים מסויימים יסתיימו בשאלת נכון\לא נכון, בזמן שאחרים יסתיימו בשאלות בעלות תשובה אחת נכונה, ובו נאמר, שלוש הסחות דעת (שאלות אמריקאיות).
  11. ניתן להגדיר עמוד ללא תשובות כלל. בפני הסטודנטים מוצג קישור המשך במקום סט של תשובות.
  12. אם לא הפעלתם שיטה להשגת נקודות מותאמת אישית: למטרת נתינת ציון לשיעורים, תשובות נכונות הן התשובות ש'קופצות' לעמוד שנמצא למטה מהעמוד הנוכחי בסדר הלוגי. תשובות לא נכונות, הן אלו ש'קופצות' או, לאותו העמוד או, לעמוד שנמצא למעלה מהעמוד הנוכחי בסדר הלוגי. כך שאם אתם לא משנים את ה'קפיצות', התשובה הראשונה היא התשובה הנכונה, ושאר התשובות הן תשובות לא נכונות.

    אם הפעלתם שיטה להשגת נקודות בהתאמה אישית: מתן ציון לתשובה נקבע לפי ערך הנקודות של התשובה, כאשר כלל הנקודות שהורווחו משמש כמקטע מכלל ערך הנקודות של השיעור, עד ל100%.
  13. יכול להיות שלשאלות יהיו מספר תשובות נכונות (ולא רק תשובה נכונה אחת). לדוגמא, אם ישנן שתי תשובות ש'קופצות' לעמוד הבא, אז כל אחת מהן נחשבת כתשובה נכונה. (למרות שעמוד היעד של שתי התשובות הוא זהה, התגובות שמוצגות עבור שתי התשובות בפני הסטודנטים בדרך לעמוד היעד יכולות להיות שונות.)
  14. בתצוגת השיעור של המורה, התשובות הנכונות מופיעות עם תווית 'תשובה', מודגשת בקו תחתון.
  15. טבלאות הסתעפות הינן פשוט עמודים בעלי מערכת של קישורים לעמודים אחרים בשיעור. למשל הגיוני ששיעור יתחיל בעמוד הסתעפויות שמתנהג כמו תוכן עניינים.
  16. לכל קישור בטבלת ההסתעפויות יש שני מרכיבים, תיאור וכותרת של העמוד אליו הוא 'קופץ'.
  17. עמוד הסתעפויות מחלק ביעילות את השיעור למספר הסתעפויות (או חלקים). על כל הסתעפות להכיל מספר עמודים (שכולם, כנראה, קשורים לאותו הנושא). סוף ההסתעפות לרוב מסומנת על ידי עמוד סוף הסתעפות. זהו עמוד מיוחד, שלפי ברירת מחדל, מחזיר את הסטודנטים חזרה לטבלת ההסתעפויות שקודמת לו. (אם יש בכך צורך, ניתן לשנות את 'קפיצת' ה"חזור" בסוף ההסתעפות, וזאת על ידי עריכת העמוד.)
  18. בשיעור יכולה להיות יותר מעמוד הסתעפויות אחד. לדוגמא, ניתן לבנות שיעור כך שנקודות מומחיות ימוקמו כתת-הסתעפויות בתוך ענפי הנושא העיקריים.
  19. זה חשוב לספק לסטודנטים את האמצעים לסיים את השיעור. את זה ניתן לעשות על ידי הוספת קישור "סיים את השיעור" בטבלת ההסתעפויות העיקרית. קישור זה 'קופץ' לעמוד (הדמיוני) סוף השיעור. אפשרות אחרת היא שההסתעפות האחרונה בשיעור (כאן המילה "אחרון" משמשת במובן של הסדר הלוגי), פשוט תמשיך לסוף השיעור, כלומר, השיעור לא יסתיים על ידי עמוד 'סוף הסתעפות'.
  20. כאשר לא מופעלת שיטה להשגת נקודות בהתאמה אישית, וכאשר בשיעור יש עמוד הסתעפויות אחד או יותר, מומלץ לקבוע את פרמטר "מספר השאלות המינמלי" לערך הגיוני כלשהוא. פרמטר זה קובע גבול נמוך יותר למספר העמודים שמוצגים בזמן חישוב הציון. ללא הפרמטר הזה, סטודנט יכול לבקר בהסתעפות אחת בלבד בשיעור, לענות על כל השאלות נכונה, לעזוב את השיעור ועדיין לקבל עליו את הציון המירבי.

    כאשר השיטה להשגת נקודות בהתאמה אישית מופעלת, לסטודנט ניתן ציון על בסיס היות מספר הנקודות שהוא צבר אחוז מתוך כלל הנקודות של השיעור.
  21. בנוסף לכך, כאשר לא מופעלת שיטה להשגת נקודות בהתאמה אישית, ויש עמוד הסתעפויות, בידי הסטודנט האפשרות לחזור ולבקר באותה הסתעפות יותר מפעם אחת. אך הציון מחושב על ידי מספר השאלות הייחודיות שנענו. כך נתינה חוזרת ונשנית של תשובות לאותן השאלות, לא מעלה את הציון. (למעשה, ההפך הוא הנכון, היא מורידה את הציון מכיוון שמספר העמודים שנראו על ידי הסטודנט משמש כמכנה כשמחשבים את הציונים, והספירה כוללת בחובה עמודים שחוזרים על עצמם). כדי לתת לסטודנטים מושג כללי על ההתקדמות שלהם בשיעור, מציגים בפניהם את הפרטים הבאים, בכל עמוד עמוד הסתעפויות: על כמה שאלות הם ענו נכונה, מספר העמודים שהם ראו, והציון הנוכחי שלהם.

    כאשר השיטה להשגת נקודות בהתאמה אישית מופעלת, הסטודנט יכול לחזור לשאלה לאחר שהוא כבר ראה אותה אם נתיב הניווט מאפשר זאת, וכך לזכות בנקודות של השאלה הזאת, אם (מספר ה) 'נסיונות' גדול מ 1. כדי למנוע את זה, קבעו את (מספר) ה'נסיונות' ל 1.
  22. לסוף השיעור ניתן להגיע על ידי 'קפיצה' ישירה למיקום שלו, או על ידי 'קפיצה' מהעמוד האחרון (הלוגי) של השיעור, לעמוד הבא אחריו. כאשר לא מופעלת השיטה להשגת נקודות בהתאמה אישית, כאשר מגיעים לסוף השיעור, הסטודנט מקבל הודעת איחולים ונגלה בפניו הציון שלו. הציון מורכב מ: (מספר השאלות עליהן הוא ענה נכונה \ מספר העמודים שהוא ראה) * הציון של השיעור. כאשר השיטה להשגת נקודות בהתאמה אישית מופעלת, הציון מורכב מהנקודות שהסטודנט הרוויח, כ% (אחוז) מתוך כלל הנקודות. (לדוגמא, הסטודנט הרוויח 3 נקודות בשיעור של 3 נקודות = 100% של 3 נקודות).
  23. אם הסטודנט מחליט לעזוב את השיעור באמצע, ולכן הוא לא מגיע לסוף השיעור, כאשר הוא מחליט להיכנס בחזרה לשיעור ניתנת לו אפשרות הבחירה הבאה: הוא יכול להתחיל את השיעור מההתחלה, או שהוא יכול להתחיל את השיעור מהשאלה האחרונה עליה הוא ענה נכונה.
  24. בשיעור שמאפשר נסיונות חוזרים, המורה יכול לבחור בין אם להשתמש בציון הטוב ביותר או בממוצא של הציונים כציון ה"סופי" של השיעור.
  25. עמודי אשכול: אשכול מייצג סט של שאלות, שמתוכן ניתן לבחור שאלה אחת או יותר באופן שרירותי. על מנת לקבל את התוצאות הטובות ביותר, את האשכולים יש לסיים עם עמוד 'סוף אשכול' (אחרת הם מתייחסים לעמוד סוף השיעור כסוף האשכול). שאלות מתוך האשכול ניתן לבחור באופן שרירותי על ידי שימוש ב"שאלה שרירותית מתוך אשכול" כ'קפיצה'. שאלות מתוך האשכול ניתן לקשר לסוף האשכול על מנת לצאת מהאשכול, או ניתן לקשר אותם ל'קפוץ' לשאלת "אנסין" בתוך הקלסר, או לכל עמוד אחר בשיעור. דבר שמאפשר יצירה של תרחישים עם מרכיב שרירותי באמצעות פרק השיעור.

אינדקס של כל קבצי העזרה
הצג את העזרה הזו בשפה: English